מעונות עובדים בקרית משה אגודה שתופית לשיכון בי-ם בע"מ ואח' נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה ואח'

החלטה

המבקש משה ברגמן (להלן: המבקש), הגיש תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בשמו ובשם "מעונות עובדים בקרית משה אגודה שיתופית לשיכון בירושלים בע"מ" (להלן: האגודה), ובה ביקש כי בית המשפט יצהיר כי אין המשיבים (שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ורשם האגודות השיתופיות, ולהלן: הרשם) מוסמכים להורות על פירוק האגודה בכפייה, מאחר שהוראת סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גוברת על סעיף 46 לפקודת האגודות השיתופיות. בנוסף התבקש בית המשפט להצהיר, כי החקירה שנערכה על ידי הרשם ביחס לאגודה אינה עונה על דרישת הוראת סעיף 46 הנ"ל, שכן לא נשמעה עמדת ועד האגודה בעניין הנדון, לא התייחסה למכלול הבעיות ולפתרונות אפשריים אחרים שאינם פוגעים בחברים באופן בלתי מידתי (על פי הטענה), ולא הציעה תכנית מגובשת אחרת. ועוד התבקש בית המשפט להצהיר, כי במצב הנוכחי, בו מסרב הרשם להיפגש עם הנהלת האגודה "ולבצע את חובתו החוקית", פטורה האגודה מהצורך בהגשת תכנית להפיכתה לחברה, כנדרש בסעיפים 345(א) ו-(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999. לפיכך, במצב דברים זה, יהיה הוועד רשאי לאשר את התכנית שתוצע ישירות באסיפה הכללית בלבד, והדבר יחשב כמילוי אחר הוראות סעיף 345(ג) לחוק הנ"ל.

במסגרת הבקשה, הגיש המבקש בקשה דחופה למתן סעד זמני, אשר יורה למשיבים להימנע מלדון בפירוק האגודה, עד להכרעה בתובענה זו. המבקש מציין בבקשתו, כי הגיש בקשה לסעד דומה גם במסגרת הליך אחר התלוי ועומד (ע"א 3637/09), המבוססת על אותן עילות. מתשובת המשיב למדתי כי הבקשה נדחתה, בהחלטה מיום 7.4.11. עוד מציין המבקש, כי הגיש ערעור על החלטתו של הרשם לדחות את בקשתו לפסול את עצמו מלדון בענייניה של האגודה (עמ"נ 41523-03-11). ערעור זה נדחה ביום 5.5.11, על ידי כב' השופט ד"ר י' מרזל. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, והיא תלויה ועומדת. כמו כן מזכיר המבקש את הערעור שהגיש על חמש החלטות של הרשם, שניתנו בין החודשים דצמבר 2010 ומרץ 2011, ובכללן הוראה שניתנה על ידי הרשם למבקש, ולפיה עליו להפיץ את דו"ח החקירה שנערכה על ידי חוקר מטעמו, בין כל חברי האגודה, ולהעביר את התייחסותו לדו"ח בתוך פרק זמן שנקצב לו (עמ"נ 16703-03-11). הבקשה למתן סעד זמני לעיכוב החלטות אלה נדחתה על ידי ביום 10.3.11. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון (בר"מ 2012/11) נדחתה ביום 4.4.11, על ידי כב' השופט ח' מלצר. בהחלטתו קובע כב' השופט מלצר כי "המהלך המשפטי שיזם המבקש 2 (הוא המבקש שלפניי) נראה על פניו כניסיון בלתי ראוי לדחות את הקץ ולעכב (ככל שהדבר אפשרי עוד), שלא כדין, את הפצת דו"ח החקירה בקרב חברי האגודה. את השגותיו של המבקש 2 על האמור בדו"ח ובהמלצות שבסופו .... יכול המבקש 2 להציג ישירות בפני חברי האגודה. ... יוזכר כי הדו"ח עצמו נעדר ערך אופרטיבי כשלעצמו, שהרי האגודה, או הרשם, לא קיבלו החלטות כלשהן על יסוד דו"ח החקירה, דוגמת החלטה בעניין פירוקה של האגודה". עוד העיר כב' השופט מלצר, לנוכח "התרעמות כל המשיבים על כך שהמבקש 2 רותם את המבקשת 1 לצרכיו, טוען בשמה, ומבקש כי היא תישא בהוצאות ההליכים שבפניי, כי מהלך זה של המבקש 2 - שאיננו עורך דין ואיננו רשאי לייצג את האגודה - הינו אכן מוקשה". כב' השופט מלצר חייב את המבקש, באופן אישי, בהוצאות אותם משיבים שהגישו תגובה לבקשה למתן רשות ערעור באמצעות עורכי דין.

עוד לא יבשה הדיו מהחלטתו האמורה של כב' השופט מלצר, והמבקש פנה לבית משפט זה ביום 7.4.11, גם הפעם בשמו ובשם האגודה, בהליך נשוא החלטה זו.

באותו יום דחיתי את הבקשה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, והוריתי למשיבים להגיש את תגובתם. המבקש, שביקש להגיב על תגובת המשיבים, קיבל ארכה להגשת תגובתו עד ליום 1.6.11. עם הגשת תגובתו, הגיש בקשה נוספת, ולפיה יינתן צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, אשר יאסור על קיום דיון בהמלצות החוקר, שנקבע בפני הרשם ליום 5.6.11, במעמד האגודה (שהשיגה על ממצאי החוקר) ובמעמד מבקשי החקירה. דחיתי בקשה זו, בין היתר משום שההחלטה ניתנה ביום 16.5.11, אולם המבקש פנה לבית המשפט אך ביום 1.6.11.

ועתה לבקשה למתן צו מניעה זמני עד להחלטה לגופה של המרצת הפתיחה.

אקדים ואומר, כי אין יסוד לבקשה זו.

הסעד המבוקש תכליתו למנוע מהרשם את האפשרות ליתן צו לפירוק האגודה. רוצה לומר, תכליתו למנוע מהרשם, מראש, להפעיל את סמכותו על פי דין. אלא שאין לדעת מה ההחלטה שיקבל הרשם על יסוד דו"ח החוקר, וככל שיבקש המבקש לתקוף אותה בבוא העת, פתוחים לפניו המנגנונים הקבועים בחוק. על פי פקודת האגודות השיתופיות, רשאי כל צד שנפגע על ידי החלטת הרשם להורות על פירוק אגודה, לערער על החלטה זו, בפני המשיב 1 (סעיפים 46 ו-51 לפקודה). הסמכות לדון בעניין פירוק אגודה שיתופית, לאחר שמוצו הליכי הערעור הנ"ל, נתונה לסמכותו הייחודית של בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ 861/07 יונתן קמחי ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות. ניתן ביום 8.12.10).

עיון בטענותיו של המבקש מלמד, כי סיכויי התובענה לגופה קלושים ביותר. המבקש טוען, כי הוראת סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו גוברת על הוראת סעיף 46 לפקודת האגודות השיתופיות. המסקנה אותה מבקש הוא ללמוד מסברה זו, כי את סמכויותיו של הרשם לפי סעיף 46 הנ"ל יש לפרש בצמצום מירבי, ומשכך, אין הוא רשאי לפגוע בקניינם של חברי האגודה על דרך של פירוקה, מבלי לקבל את הסכמת כלל חברי האגודה. על פניו, המדובר בטענה מרחיקת לכת, שאינה מתיישבת עם הוראת חוק ברורה, שלא ניתן לקרוא לתוכה את שהמבקש רוצה לקרוא בה. זאת אף מבלי להידרש, בשלב זה, לשאלה האם אלמלא הוראת סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הייתה עומדת ההוראה בפסקת ההגבלה.

המבקש צרף לטענותיו מסמך, אותו כינה "אסמכתא". המדובר במכתב המתיימר להיות מכתבו של פרופ' ידידיה שטרן (המכתב שצורף אינו חתום על ידו), ובמסגרתו מביע הוא דעה, כפי שנתבקש לעשות על ידי המבקש ואנשים נוספים, באשר למשמעות ולתוצאות האפשריות של מימוש הצעת ועד האגודה להפוך את האגודה לחברה בע"מ. אין במסמך זה כדי להעלות או להוריד בכל הנוגע להליך שלפניי. הסמכות לבחון את ענייניה של האגודה נתונה בידי הרשם. למבקש נתונה הזכות להשיג על המלצות החוקר בפני הרשם, ויכול הוא להשעין את השגותיו על דעתו של פרופ' שטרן, ככל שזו דעתו, והרשם ישקול ויחליט. העובדה שהמבקש סבור כי ניתן ונכון לנקוט דרכי פעולה שונות בעניינה של האגודה, להבדיל מפירוקה, אינה עילה למתן סעד זמני, שימנע את הדיון בסוגיה זו בפני בעל הסמכות.

הנה כי כן, העילה למניעת ההליך, האמור להתנהל בפני הרשם, מיוסדת על חילוקי דעות שיש למבקש עם הרשם, ועל סברתו כי ההצעה שמבקש הוא לקדם ראויה יותר. באמצעות ההליך שלפניי, מבקש הוא לעקוף את סמכותו של הרשם, ולנהל את הדיון - האמור על פי דין להתנהל בפני הרשם - בבית המשפט. כדי להצדיק את עמדתו, טוען המבקש טענות אישיות כלפי הרשם (אשר, כאמור לעיל, נדחו), וכלפי בעל הסמכות לדון בערעור על החלטת פירוק, היינו שר בממשלה, שהוא אישיות פוליטית, ומשכך פסול, לדידו של המבקש, מלדון בערעור. כאמור לעיל, אין בטענות אלה כדי להשתית בקשה לצו שימנע מבעל סמכות להפעיל את סמכותו על פי דין.

הבקשה נדחית. מן הנימוקים המפורטים בהחלטתו של כב' השופט מלצר בבר"ם 2012/11 ואשר צוטטו לעיל, ישלם המבקש - אישית - למשיב, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

המבקש יודיע לבית המשפט עד ליום 23.6.11, האם עומד הוא על ההליך העיקרי. כמו כן יודיע, בהנחה שיבקש להמשיך ולעמוד על ההליך, האם מסתפק הוא בכתבי הטענות שהוגשו עד כה, כך שעל יסודם יינתן פסק הדין.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לצדדים, באמצעות פקס.

ניתנה היום, ח' סיון תשע"א, 10 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: